שלום  / אבוט שרון
היי ערני מה שלומך? אני בהודו ורציתי לספר לך איך עובר עלי הזמן ,ושהודו ממש הזויה ושיש פה את כל חיות השדה ברחוב,ושאני פוגשת אנשים מדהימים,שחם טילים ואז יש מונסון,שההודים הזויים מהתחת,ושבטח היית אוהב את הודו ושאני מתגעגעת לכולם וחושבת המון על הבית,על החברים,ועליך ושממש כיף לי פה.... ואז פיתאום קראתי את הדברים שכתבו ליכבודך ואז כבר לא היה כל כך כיף ,לא היה כיף בכלל  ורק רציתי ליבכות... אז הסתכלתי בתמונה שלך ונראת כל כך אמיתי, כל כך ערן ,ערן המלך ועדיין לא עיכלתי שאתה אינך איך זה יכטול להיות....וזהו חמוד שלי עוד מעט אני חוזרת ומסיימת את הטיול, קניתי מתנות לכולם מעניין מה הייתי קונה לך... זה בטח היה משהו מצחיק ומלא אהבה כי אהבתי אותך מאוד ואני עדיין אוהבת תמיד הצחקת אותי והדבר שהכי מתקשר לי אליך זה צחוק. ככה כולנו זוכרים אותך. מעניין איפה אתה עכשיו ומה אתה עושה. חלמתי עליך בטיול פעם אחת שאני זוכרת ותמיד אני מנסה לגעת בך בחלום ואז אתה נעלם לי. אבל רק בחלום בלב אתה לעולם לא תעלם.אני מבקשת ממך שתמשיך לישמור עלי ועל כולם ותמשיך להיות איתי כי אתה נותן לי כוח. אז זהו פעם הבאה שאכתוב לך זה יהיה כבר מהבית שלי. אז זהו אוהבת אותך לנצח אבוט שלך.

משחררת  / B

There was a boy...
A very strange enchanted boy.
They say he wandered very far, very far
Over land and sea,
A little shy and sad of eye
But very wise was he.

And then one day,
A magic day, he passed my way.
And while we spoke of many things,
Fools and kings,
This he said to me,
"The greatest thing you'll ever learn
Is just to love and be loved in return."
משחררת.

ערן,  / שני כהן
עברה קצת יותר משנה מאותו היום ולי זה נראה כמו נצח .
התגעגעתי, אתה חסר , תמיד תחסר , לנצח תחסר..
אני כל הזמן משחזרת לי תמונות ממיאמי , מדמיינת אותך הולך מהחנות שלך לשלי או להיפך , רגוע , שלו , שלם ..
אני לא אשכח אף פעם אותך אומר לי בשבוע שעזבתי את מיאמי : " תישארי עוד חודש רק עוד חודש אחד " .. "עזבי אותך לימודים" (כתגובה להסברים שלי ), אבל יותר מכל אני לא מפסיקה לתהות מה עמד מאחורי הבקשה הזו אם שאיכשהו חשת את העומד לקרות .
אמרתי אז בלוויה שלך ואני מרגישה עדין את אותה תחושה : ערני אני כל כך מצטערת שלא הייתי במיאמי בימים האלה בשביל הילה..
כשנפרדנו שם , בכיתי  (מה שאגב לא קרה בפרידות אחרות על כן היה לי מוזר) ואתה בחצי חיוך נבוך הבטחת שאת הקשר שנוצר שם במרחק ימים , יבשות מארצנו הקטנטונת אנחנו כבר לא נאבד בטח שלא בארץ ואני כמובן שהתחייבתי באושר רב.. היום אני יודעת ערן שאת ההבטחה לא הפרנו לא אני ולא אתה , אני מרגישה אותך איתי חולמת אותך ומקווה שכך לנצח ישאר..
מתגעגעת המוןןן מקווה (בעצם יודעת) שאתה אי שם מאושר , אתה הרי לא מכיר דרך אחרת .
אוהבת 
שני
 

יום הולדת בלעדיך ערנוש בן יקר ואהוב שלי  / יעל בן ישי
ערנוש שלי, השנה יותר מתמיד אתה חסר לי, במיוחד ב- 7.8.07  היית חסר לי כל כך.
חגגתי את יום הולדתי בלעדיך, בלי חיבוק, נשיקה, או איחולי ברכה מיוחדת שאתה יודע לברך אותי.
שמחתי ביום הזה, בזכות הילה אחותך המדהימה כתמיד שדאגה לכך שנהייה שמחות ולא עצובות כי זה מה שהבטחנו לך.
יודעת שהיית איתי ביום הזה כמו בכל יום אבל ביום הזה חשתי אותך יותר (עובדה שלא בכיתי)
 אבל חסרת לי בנוכחותך הפיזית.
יש לי בקשה מיוחדת בשנה זו ממך בן אהוב שלי תמשיך לשמור עלינו: על הילה, עלי וכל המשפחה המדהימה והחברים הטובים שלנו. כמו שעשית תמיד.
ערנוש כל כך אוהבת אותך ומתגעגעת.
מקווה שאיתך הכל טוב.

אוהבת ומתגעגעת אמא שאוהבת, אהבה ותאהב תמיד.

לאבד אותך ולהרויח אותך.  / עומר פוקס
לאבד שפה, לאבד חיוך, לאבד מגע, לאבד לב, לאבד צחוק, לאבד קול, לאבד מבט, לאבד רגש, לאבד אהבה, לאבד חבר, לאבד אח, לאבד מורה, לאבד השקפה, לאבד אופק, לאבד עתיד,                      
                             לאבד אותך-להרויח אותך
                                                                                                     להנות         ממך, להנות מאהבה, להנות מחברות, להנות מהחיים, להנות מזיכרון, להנות מהשקפה, להנות ממחשבה, להנות מהצלחה, לאהוב אותך.
 

שנה,שנה מתה.  / עומר פוקס
מה הטעם?
עומד שם אני ואתה קקטוס מחבק
מנסה להתחמק מביט למעלה,יונה
דואה במרום אומרת שלום,זה מה שנתנו לך שם?
אל תדאג אחי בקרוב אני מקבל נשר.
צחוק זה הטעם.

שנה בלעדיך ערן בן אהוב ויקר שלי  / יעל בן ישי

                                                                                              19.06.2007

ערן שלי, שנה חלפה מאז התאונה הארורה בה נלקחת מאיתנו ברגע ארור אחד. דבר שלא נתפס,שאי אפשר לעכל, שאי אפשר להגיד במשפט אחד ובאותה נשימה כי ערן לא בחיים. אתה ערן שהיית מלא בשמחת חיים לא חי איתנו.
השנה הזו זו השנה הכי קשה בחיי  אני לא יכולה להסביר מה זה לאבד בן ואח להילה שהיה גם החבר הכי טוב שלנו, הרי אני לא צריכה להסביר לכם מי זה ערן ומה הוא בשבילי ובשביל הילה, ערן היה כל עולמנו וכך ישאר נצור בלבנו לעד.
ערן אמרתי אז ואומרת שוב שמרגישה את נוכחותך איתי כל הזמן אך אני זקוקה גם לכלי הגשמי שלך כדי לשמוע, לחבק, ללטף,לפנק ולנשק אותך, דבר שלא אוכל יותר לעשות בן אהוב ויקר שלי.
לא אשכח כל חיי את אותו היום בו שוש הודיעה לי כי נפצעת בתאונה. הילה ניסתה לשדר לי אופטימיות בזמן שאתה שכבת שם כל כך שקט דבר שממש לא אופייני לך הרי אתה עם כל שמחת החיים שבך כמו רוח תזזית שוכב ללא ניע.
אני זוכרת שהילה התקשרה אלי ואמרה: "אמא דברי עם ערן זה יעודד אותו".
 זו היתה שיחת הפרידה בינינו דבר שלא ידעתי אז, הילה ידעה שאלו הרגעים האחרונים בחייך ואני כל כך מודה לה שהיה בה הכוח לחשוב כך בשעות כל כך קשות.
מילותי האחרונות אליך באותה שיחת פרידה היו כל כך אמיתיות " ערנוש אני כל כך כל כך אוהבת אותך" למרות שידעת את זה כי תמיד היינו שלושתינו אתה, הילה ואני כמו גוף ונפש אחת.
ערן בן אהוב יקר אתה חסר לי ברמות שאי אפשר לתאר, אנשים אומרים לי
"את והילה נשים כל כך חזקות" אך הם לא יודעים כמה אנחנו שבורות, כמה זה איום ונורא לאבד בן ואח כמוך, אי אפשר להסביר זו מכה שלא כתובה באף מקום.
אמרתי שאני מרגישה שמשאית של אלפי טונות רובצת לי על הלב ושהחיים לא יהיו אותו הדבר בלעדיך. כך אני מרגישה גם היום וקשה לי להאמין שאי פעם אוכל להשלים אם האובדן הנורא מכל.
אך כמו שאמרתי אז החיים חזקים מהכל אז ערן שלי זה יהיה המוטו שלי ושל הילה בחיים כי אני יודעת שאתה לצדנו ואיתנו כל הזמן.
ערנוש אתה יכול להיות רגוע אתה הרי מכיר אותנו ויודע שנמשיך הלאה בחשיבה הכי חיובית - חשיבה שהיתה לך מאז שנולדת וכך נמשיך למעננו וגם כדי שאתה תמשיך להתגאות בנו שם למעלה ולהגיד כמו שרק אתה יודע להגיד ולפרגן
" זו אחותי ואמא שלי".
הילה ואני משתדלות ונמשיך את דרך חייך כמו שרק אתה ידעת לנצל רק את הטוב שבכל דבר. אנחנו נמשיך הלאה וזה כמובן בעזרת המשפחה המדהימה שלנו, החברים הטובים שלך, של הילה ושלי שתומכים ודואגים כל הזמן.
וכאן המקום להודות לכולם בשם ערן, הילה ובשמי - תודה שאתם לצדנו.
ערנוש אני לא נפרדת ממך אתה אמנם נמצא רחוק ממני אך יחד זאת אתה קרוב אתה תמיד בליבי בכל מקום ובכל זמן.
אתה נצור בליבי בהמון המון אהבה, גאווה והערצה עד יומי האחרון.
שולחת לך חיבוקים ונשיקות.

ערן שלי, תן לשמיים לחבק אותך.

אוהבת אותך עד אין סוף אמא.

כמעט שנה בלי ערן שלי  / יעל בן ישי
כמעט שנה בלי ערן שלי
ערן בן יקר ואהוב שלי, שנה כמעט חלפה מאז התאונה הארורה הזו בה נלקחת מאיתנו.
שנה כמעט חלפהבלעדיך, בלי שיחות טלפון, בלי ה-SMS שהיית שולח לי במשך היום או בשעות לילה מאוחרות וכל כך כל כך שמחתי להתעורר בשעת לילה מאוחרת ולקרוא :-
"אמא, את אמא הכי מדהימה בעולם"
"אמא את הכי הכי בעולם"
"אמא אני כל כך כל כך אוהב אותך ומתגעגע אליך"
"אמא אין עליך"
ועד ועוד SMS בסגנון הזה.
אז היום במקום להתעורר ולקרוא בשמחה הודעות אני מתעוררת וחושבת-
מה עובר עליך בן אהוב ויקר שלי?
האם טוב לך?
האם אתה מאושר, רגוע ושליו?
ומיד מגיעה המחשבה שכמובן לילד מדהים כמוך יכול להיות רק טוב, בכל מקום שבו היית או תהייה יהייה לך רק טוב כי מלאך היית ומלאך תשאר לנצח.

ערנוש אהוב יקר שלי,
אמרתי שאני מרגישה שמשאית של אלפי טונות רובצת לי על הלב ושהחיים לא יהיו אותו הדבר בלעדיך, כך ערן שלי אני מרגישה גם היום, אבל היום אני יותר מחוייכת וצוחקת וזה בזכות המשפחה, החברים הטובים שלך, של הילה ושלי שכל כך תומכים ודואגים.

אני זוכרת ערן שלי, שהבטחתי להיות חזקה בשבילך, עבור הילה ועבורי ושאמשיך עם הילה את דרך החיים שלך.
ערן, אני כל כך כל כך משתדלת. ומבטיחה להמשיך ולהשתדל להיות חזקה ולחיות את דרך החיים שלך.
אני יודעת ומרגישה את נוכחותך איתי כל הזמן.
אך כל כך חסרה לי הנוכחות הפיזית שלך, חסר לי קולך, הדעות שלך, הצחוק שלך שאותם אני רק מדמיינת והרבה. אך יחד עם זאת אתה חסר לי ברמות שקשה בכלל לתאר.

ערן אהוב יקר שלי,
יש כוכב אחד בשמים ובלילה כשאני יושבת על המרפסת, או לפני שאני הולכת לישון אני מסתכלת מחלון חדרי, אני לא צריכה לחפש אותו בין כל הכוכבים כי הוא מעיר לי בניצוץ מיוחד כמו שהיית אתה. אדם מיוחד במינו שהעיר לכל הסובבים אותו את האור בעיניים ובנשמה.
ולכוכב הזה ערן, אני קוראת בשמך כי עבורי הוא כוכב שונה ומיוחד מכל הכוכבים, כמו שהיית אתה בשבילי וכך תשאר לעד כוכב מיוחד, מלך העולם.

ערנוש שלי
מתגעגעת ואתגעגע תמיד.
אלוהים, לו אך ברכת לו חיים.

שלך בהמון אהבה והרבה חיבוקים, לא שוכחת לא אשכח אותך לעד בן אהוב ויקר שלי.
אוהבת , אמא.

11 חודש...  / B
11 חודש, הם כולם חזרו היום.
אם הם לא היו בוכים והיית כאן איתם, זו הייתה יכולה להיות ההמסיבה של החיים שלך..
הם הולכים עכשיו, מתפזרים לאט איש איש לדרכו, כל האנשים שלא הכרתי באמת
אבל ידעתי עליהם הכל, רק בגגל שהיו חברים שלך.
כתבתי לך שאני מתגעגעת, מכתב באבנים, התגעגעתי כבר קודם ואמשיך גם אחרי,
תסתכל עלינו, השארת מאחור אימא ואחות ואת כולנו,
כולנו יתומי ערן.
אלה שאהבו אותך בגלוי והיו חבריך ואני, שאהבתי אותך בסתר,שנים.
אני, שאם היו מתקשרים אליי באותו יום ארור ואומרים לי שהלב שלי מתאים כדי להציל
אותך, הייתי נותנת את כולו, מוותרת על החיים בלעדיך לטובת חייך בלעדיי.
ערן, אל תכעס עליי, לא התאפקתי וחרטתי את השם שלך על גופי,
דווקא, שיכאב, שיכאב ויצרוב וישרוף לי כל הזמן, שלא אשכח.
ולבן שלי, אני אקרא ערן, ואקווה שיגדל להיות חצי יפה כמוך וחצי טוב כמוך,
כי כמוך בדיוק לא היה ולא יהיה עוד אף אחד.
אוהבת כל כך כל הזמן,
B.

מכתב לערן  / אבוט שרון
היי ערני יקר?
מוזר אני באה ממש לישאול אותך מה שלומך ?איך אתה מרגיש? כנראה העובדה שאתה אינך בין החיים עוד לא הופנמה בי, אולי בגלל שאני עדיין מרגישה אותך כל כך ושאני מרגישה אותך משהו בי נרגע ואומר לי שהכל יהיה בסד ,אני שקטה כי עליך תמיד היה אפשר ליסמוך. בדיוק היום ראיתי דיסק של להקה שאהבת "טיר פור פיירס" (לא יודעת איך כותבים באנגלית), בכל אופן נזכרתי בשיר שלנו שפעם נסעתי איתך באוטו והשמעת לי את השיר המדהים הזה ואמרת שזה שיר של הסרטים (איזה משפט ערני מצדך לומר...), בכל אופן מתוק ביום ראשון מציינים 11 חודש למותך מדהים איך שהזמן רץ !!!!! פשוט מטורף רק אתמול ישבנו בשיבעה שלך אני נישבעת!! תמיד ידעתי שהחיים שלך יהיו מיוחדים ושאנחנו עוד נישמע עליך לא תיארתי לעצמי שבזה הם יהיו מיוחדים במותך בטרם עת אבל ליפעמים החיים אכזריים . אני תמיד מנחמת את עצמי בזה שאף אחד לא יודע מה יש שם ואולי אתה נימצא במקום טוב יותר עכשיו וצוחק אלינו מלמעלה... מי יתן..... אה ניזכרתי בעוד משהו אני זוכרת שתמיד אמרתי לך שתלך לאקדמיה לצחוק ושאני אהיה האמרגנית שלך.... זה מצחיק אותי לחשוב על זה עכשיו.בכל אופן הכל כאן דיי רגיל ומי אנחנו בכלל? אולי אתה יודע? אני מבקשת שתבוא לי עוד פעם בחלומות , למה הלכת? אני מחכה לך כל לילה... אל תישכח אותי... אותנו שלך לנצח!

אזכרה לציון 11 חודשים לערן  / הילה בן ישי
בתאריך 20/5 יום א' תערך אזרכה לערן בשעה 18:00 בבית העלמין באלרואי ולאחר מכן תערך סעודה בביתנו.

כמעט שנה  / ליהיא ביאנקה

 

ערן,

כמעט שנה עברה מאז שאתה אינך. אני כותבת לך מכתב נוסף, אחד מיני רבים.
שלושה מכתבים קיבלת ממני בחייך, אולי הם עוד נמצאים איפשהו בחדר שלך...

תמיד היתה סיבה לכתוב לך מכתב. אולי אתה שומע את הלב שלי כותב לך עכשיו

את המכתב הזה, אבל לקרוא אותו לא תוכל כבר.
היום ביקרתי אותך שוב, אני באה בכל הזדמנות לבקר.

בהתחלה רציתי להישאר שם איתך, לתמיד.

בלוויה שלך אזרתי אומץ ומתוך השבר אמרתי לאמא שלך שאהבתי את הבן שלה
כמו שלא אהבתי בחיים. והתכוונתי לזה.
היית לי סוג של קרן אור בתוך חושך גדול במשך שנתיים של בית הספר התיכון.
החיוך הגדול והנפלא שלך, קמטי הצחוק והניצוץ השובבי בעיניים היו לי משענת.

לא היית צריך לדבר איתי כדי לשמח אותי. היית רק צריך לחייך. וכשחייכת אני נמסתי.

וכשסיפרתי לך על מה שהחיוך שלך עושה לי היית בסך הכל בן 17 והייתה בך רגישות מספקת כדי לגייס את החיוך הכי נפלא שלך ולעשות לי את היום בכל פעם שנתקלתי בך.

אף פעם לא נראה שהחיוך אליי מאולץ. והייתה לך סבלנות לדבר איתי שתי דקות רק כדי לתת לי הרגשה שאיכפת לך ממני. כששמעתי שאתה טס למיאמי שמחתי בשבילך, אבל בפנים נעצבתי קצת. ידעתי שיעבור זמן עד שאני אראה אותך מחייך אליי שוב.

והספקתי לראות אותך כמה ימים לפני שטסת. וכמו במטה קסם, חזרתי לגיל 15 והשתתקתי.

לקח לי משהו כמו שלוש שניות לענות לך ב"היי" מבויש אחרי שחייכת ואמרת את ה"אהלן" הרגיל שלך... הצליל שלו עוד מהדהד לי בראש...

רק 'היי' הייתי צריכה להגיד וכמעט לא מצאתי מילים.
וזה לא שלא התבגרתי, כשלא היית בסביבתי הייתי בחורה בת 20 לכל דבר,
עם הבגרות והכל, אבל לידך הייתי חוזרת לגיל 15.

ועכשיו?! עכשיו אני עוד מעט בת 23, לגיל 15 אני כבר לא אחזור.

והאובדן שלך ילווה עד יום מותי. היית אדם נדיר, אני אוקיר לנצח את הרגעים הבודדים

האלה שהיית לידי (שאם מסכמים את כולם יחד זה יוצא אולי חצי שעה של אינטרקציה ישירה בינינו) והחיוך שלך יאיר לי את השמיים.
ואני רק מקווה שבעוד לא הרבה זמן יבוא מישהו שיצליח למלא את הבור
שהשאיר שם הרגש שלי אליך, זה שהלך איתך לאן שהלכת.

כי בינתיים נשארתי ריקה מרגשות. אחרי שלימדת אותי לאהוב אהבתי עוד שני אנשים.

עכשיו גם זה לא משנה. אהבתי אותך כמו שלא אהבתי בחיים.

ערני שלי!  / אביטל (אבוט) שרון
ערני שלי, שנה כמעט חלפה מאז שנשמחתך המדהימה נלקחה מעולמינו, ולאורך כל הזמן הזה גם בהלוויה ובאזכרה לא כתבתי לכבודך כלום, זה לא אומר שאני לא חושבת עליך, אני חושבת המון וגם חולמת המון אני יודעת שאתה מנסה לתקשר איתי כי אתה כל כך אמיתי בחלומות אני כמעט נוגעת בך ואתה כל כך שם כל כך מוחשי כל כך חי, כמו שהיית אתה הדבר הכי חי שהכרתי בחיים אתה היית ההגדרה לחיים, והחיים היו בך בכל מהותך בכל נשימה שלך בכל מבט קורץ שלך בכל חיוך ממיס שלך כל כך חיית ויכול להיות שבגלל זה אני עדיין עוד לא מעכלת שהלכת מאיתנו לעד, בעצם לא לעד מי יודע אולי עוד נשוב וניפגש ונשב וניצחק כמו שרק אפשר ליצחוק איתך.מבחינתי אתה עדיין איתנו כי איך אפשר בלי .אני יודעת שאתה רואה אותנו מלמעלה וצוחק עלינו בעוד שאתה עם החיוך המדהים שלך שמדביק גם את האדם הכי עצוב בעולם פשוט אי אפשר להיכנע לו. אני חושבת שמי שלא הכיר אותך וקורא את זה בטח אומר שזה הדברים שכותבים על כל אחד שמת שהוא היה הכי מדהים ומצחיק, רק חבל שאין לי דרך להוכיח שאתה באמת היית כזה.ערני אתה היית הכי מצחיק רק היית מסתכלת עליך והייתי ניקרעת אין, אין עליך היית מלך העולם. אני זוכרת שהייתי בהודו וחשבתי על כל החברים ואז עברה לי מחשבה בראש שערן הכי תותח מכולם חבל שלא אמרתי לך את זה אבל אני חושבת שאתה יודע למרות שלא היינו הכי קרובים שיש. אני רוצה שתדע ששום דבר לא שלם בלעדיך אבל נכוחותך מורגשת לי לפחות אני יודעת שאתה איתנו. אני רוצה שתדע שאנחנו בקשר עם אוחתך ואמא שלך המדהימות והמיוחדות וזה קצת אבסורד אבל בעקבות המוות שלך הכרתי 2 נשים מדהימות, אז אתה יכול להיות שקט הן בידים הכי טובות שיש ועומר וגיא וגם רוני ממש בני בית שם כמו שהיו תמיד.אז ערני שלי ילד יפה שלי איפה שלא תהיה אני בטוחה שגם שם אתה מקסים את כולם ולא פלא שאלוהים רצה אותך לידו כי אתה הכי מדהים אז אני מקנאה באלוהים שיש לו ערני כזה איתו, בכל אופן קבל ממני נשיקות ואהבה אין סופית ומי יודע אולי עוד ניפגש....אוהבת אותך ולעולם לא אשכח אבוט.

יחיד ומיוחד  / אורטל מרדכי

ערן
הכרנו בצבא ומיד התחברנו.. איך לא? כבשת את כולם ברגע שחייכת..
משום מה לא שמרנו על קשר..איש איש לדרכו.. כמה חבל..
איזה בן אדם מדהים היית.. הכול לקחת בקלות ובצחוק גם כשהיו המון חולים במרפאה והלילה עוד ארוך.. קנאתי והערצתי אותך על כך..
איזה חובש מדהים היית!!
אני כותבת מדרום אמריקה וממש במקרה נודע לי המקרה.. קשה לי עדיין  להאמין..
אובהת המון אורטל

 

ערני ,  / שני כהן
ערני ,אני חוגגת היום 24 , אתה בטח יודע , אני מרגישה שאתה איתי .
בכל השבוע האחרון הראש שלי היה מלא במחשבות מטומטמות כמו שקצת מלחיץ לגדול , באסה כבר 24 , דברים מתחילים להיות רציניים , אבל ערני הלוואי וזה היה ככה איתך , הלוואי והיית כאן בשביל לגדול , להתבגר , לפרוח , להגשים את עצמך כמו שרק אתה יודע .. זה רק ישאר בגדר חלום משאלת לב של כולנו .. .. 
חגגתי אתמול , לא הפסקתי לחשוב עליך לרגע , היית איתי , הרגשתי , תודה !
אני רוצה שתדע שבכל שנה , בכל שלב בחיים אתה תשאר איתי , בליבי תמיד !
ליום ההולדת הזה אני מאחלת לעצמי להמשיך בדרך שלך : להנות מהחיים בכל רגע ורגע ,  להיות מלאה באופטימיות ושמחת חיים ..
 ערני , תודה על שלימדת אותי את המעט שהספקת שהוא בעצם כ"כ הרבה  ..
אוהבת  ומתגעגת המון ..
שני

ערן שלי בן אהוב ויקר שלי  / יעל בן ישי
ערן שלי בן אהוב ויקר שלי

ערן יפה שלי, הבן שכל כך אהבתי, אוהבת ואוהב כל חיי.
נהרגת, ומאז משהו בי מת ביחד איתך.
אבל כן, החיים חזקים מהכל וברמה התיפקודית המשפחה ממשיכה " כרגיל " כאילו.
אבל מאז המקרה כלום כבר לא אותו דבר.
השמיים נפלו עלי וכאילו משאית של אלפי טונות רובצת לי על הלב.
ערן, איך אפשר להמשיך אני שואלת כשאתה שוכב כאן.
אבל ערן, אני גם יודעת שהנשמה שלך בן אהוב ויקר שלי שלמה ובריאה, כלום לא קרה לה. וכלום לעולם לא יקרה לה כי היא הניצוץ האלוהי שבך. ומכאן שהיא בת אל מוות. ומה שאבד זה רק הגוף שלך "האוטובוס" של הנשמה שמלאו ימיו.
עכשיו האוטובוס הזה, הריק, השבור, קבור באדמה אבל הנשמה שלך שלמה ובריאה.
אני יודעת שנשמתך לא קבורה כאן. הנשמה שלך מרחפת מעלינו ושומרת עלינו.
ערן שלי, אני יודעת שטוב לך שם, אתה על יד אלוהים, אבא, סבתא וסבא שכל כך אוהבים אותך.
ערן אני יודעת שגם שם למעלה טוב לך. כי בכל מקום שבו היית ידעת למצוא רק את הטוב בכל דבר.
שם למעלה ערן שלי אני יודעת שאין יצורים שחורים ואין רוע.
ולך בן יקר ואהוב שלי מגיע רק הכי טוב שאפשר רק הכי טוב שאפשר.
ערן שלי, אין לי גישה אליך וכדי שאוכל לשמוע ולהרגיש אותך בחושי הבשר שלי אני צריכה כלי גשמי. והכלי הגשמי שלך אבד לי.
אני יודעת ערן שנוכל לתקשר דרך הלב, אני יודעת שכשאדבר איתך דרך ליבי ומחשבותיי תענה לי כאילו אתה חי ורק נמצא בארץ רחוקה.
אני יודעת שאתה קיים. אבל קיים בתדר אחר. כל זה לא כל כך מנחם אותי כי אני מתה לחבק אותך, לנשק ולשחק לך בשיער כמו שאתה אוהב ואי אפשר.
ערן שלי, אני מבטיחה לך שלא אבטל את הרצונות והחלומות שכל כך רצית עבור הילה ועבורי ואנחנו יחד נגשים אותם כי זהו רצונך - מבטיחה לך.
ערן שלי, למען זכרך אני מבטיחה לך שהילה ואני נהייה חזקות, שאמשיך יחד עם הילה את חיינו הכי טוב שאפשר כמו שעשית בחייך וכמו שרק אתה מכיר אותנו.
הילה ואני לא נבגוד בזרכך.

ערן מתוק שלי, שמור על עצמך, תן לשמיים לחבק אותך.

תמיד אוהבת אותך בן יקר ואהוב שלי. אמא